לכל אחד יש טריגרים, הם מופיעים בהזדמנויות שונות בחיים, בין אם בשיחה עם בן/בת הזוג ובין אם בקריאה של כתבה בעיתון. בין אם בריב עם חברים או בעבודה ובין קריאה של פוסט ברשת החברתית העדיפה. הטריגרים שם כל הזמן. עד כדי כך שהיום ברשתות החברתיות, נהוג להוסיף “אזהרת טריגר” אם מדובר על פוסט שעלול לעורר טריגרים שונים.
במאמר הבא נדבר על מה זה טריגר? סוגי טריגרים? למה חשוב שנדע לזהות את הטריגרים? מה ניתן לעשות איתם? והדבר שכדאי להיות ערים אליו כשבוחרים סוג טיפול ומטפל/ת.
מה זה טריגר?
טריגר הוא תגובה רגשית, גופנית ו/או מחשבתית אוטומטית ולא רצויה, בדרך כלל היא תהיה תגובה לא פרופורציונלית ולא מותאמת להתרחשות עצמה. התגובה האוטומטית היא בדרך כלל הידהוד של חוויה קודמת או טראומת עבר.
סוגי טריגרים:
- טריגרים רגשיים – גירויים שמעוררים רגשות עזים כמו חרדה, כעס, או עצב, למשל:
- ביקורת שנתפסת כשלילית.
- דחייה או חוסר הערכה מצד אדם קרוב.
- סיטואציות של חוסר שליטה.
- טריגרים פיזיים – חוויות תחושתיות שמחזירות את הגוף לחוויה קודמת, למשל:
- קול, ריח או מגע שמזכירים אירוע עבר.
- עייפות או כאב שמעוררים זיכרון טראומטי.
- טריגרים מחשבתיים – מחשבות או דפוסי חשיבה שמפעילים תגובות לא מודעות, למשל:
- מחשבות של “אני לא מספיק טוב”.
- ספק עצמי שמתעורר בסיטואציות מסוימות.
- טריגרים סביבתיים – גירויים חיצוניים כמו מקומות, אנשים, אירועים, למשל:
- כניסה לחדר שקשור לזיכרון קשה.
- שיחה על נושא רגיש.
למה חשוב שנדע לזהות את הטריגרים?
זיהוי טריגרים מאפשר לאדם להבין את עצמו טוב יותר, לנהל את תגובותיו, ולבצע תהליכי ריפוי, שינוי, התפתחות וצמיחה.
יש רמות שונות של תגובה לטריגרים:
א. טריגרים בעלי רמת עצימות נמוכה (יחסית) שמפעילים אותנו בדרכים שונות, עם תגובות אוטומטיות כגון: הרגשת דחוי, ננזף, מואשם, בדידות, לא מוגן, מורחק, לא אהוב וכד..
אלו הם טריגרים ותגובות שעם השנים למדנו איך למנן אותם, פיתחנו דפוסי התמודדות עימם, דפוסי התנהגות סביבם, סכמות ואמונות רבות (חלקן מעצימות וחלקן מגבילות מאוד).
ב. טריגרים בעלי רמת עצימות גבוהה שמפעילים אותנו בדרכים קשות וכואבות, עם תגובות אוטומטיות לא תואמות התרחשות, כגון: התקפי חרדה, פלשבקים, התקפי זעם, פחד משיגעון, חוסר אונים חריף, סיוטים ועוד..
איך ניתן להתמודד עם טריגרים בעצימות גבוהה?
כאשר מדובר בטריגרים ברמת עצימות נמוכה, לרוב אנו מצליחים לווסת את התגובות שלנו בעזרת דפוסי ההתמודדות שפיתחנו לאורך השנים. אבל כאשר מדובר בטריגר ברמת עצימות גבוהה, התגובה הרגשית והגופנית משתלטת עלינו בעוצמה, ולעיתים קרובות נראה שהבנה רציונלית של המצב אינה מספיקה כדי לשנות את החוויה בפועל.
ההבדל בין טיפול בגישת IEMT לטיפול בדיבור קלאסי
אחד ההבדלים בין עבודת הטיפול בגישת IEMT לבין טיפול בדיבור קלאסי טמון באופי תהליכי השינוי והריפוי.
בעוד שטיפול בדיבור מתמקד בעיקר בהבנה מתוך אמונה של הגל הראשון בטיפול שאומר: “אם אני אבין את המקור של הבעיה אוכל לשנות אותה” – ההבנה מאפשרת לנו:
הבנה של המקור לבעיה, של הגורמים המשפיעים, של האופן שבו היא פוגעת בנו, ושל הדרכים האפשריות לשינוי – לרוב, כשמדובר בטריגרים בעצימות נמוכה ובבעיות לא מורכבות מדי, הבנה מאפשרת לרוב גם ליצור שינויים בפרשנויות האוטומטיות, ואז בדרך כלל תיווצר תגובה רגשית חדשה לאותו הטריגר.
לעומת זאת, כאשר טריגר מופעל בעוצמה גבוהה, והוא יוצר תגובה רגשית ופיזיולוגית מהירה, אוטומטית וחריפה, שמעוגנת עמוק בזיכרון הרגשי של הגוף. במצבים כאלה, גם אם האדם מבין את מקור הטריגר, את ההשלכות שלו ואפילו את הדרך הרציונלית להגיב אחרת – התגובה הרגשית והגופנית עדיין עשויה להופיע בצורה חריפה ובאופן בלתי נשלט.
IEMT מציעה גישה שונה:
במקום להתמקד רק בהבנה, מטפלי ה-IEMT פועלים ישירות על מנגנוני הזיכרון הרגשי שגורמים להפעלת הטריגר, ובכך יוצרים שינוי עמוק ומהיר בחוויה הרגשית – דבר שנותן למטופלים הקלה רגשית מובחנת. באמצעות טכניקות ממוקדות ופרוטוקולים מובנים, ניתן לשנות את הדפוס הרגשי המחובר לאירוע – “הטבעה רגשית”, כך שהטריגר מאבד מהעוצמה שלו, ללא צורך להיכנס מחדש לתוך סיפור הטראומה.
לכן, כשמדובר בטריגרים בעצימות גבוהה—המטרה אינה רק להבין, אלא לשנות בפועל את הדפוסים הרגשיים, כדי שהתגובה האוטומטית תשתנה ותאפשר חופש רגשי אמיתי.
במקרים מורכבים, שבהם המטופל סובל מבעיה כרונית וכבר ניסה טיפולים רבים ללא הצלחה, הוא לרוב מגיע עם תחושת ייאוש ואמון נמוך במטפלים. אחד היתרונות הבולטים של שיטת IEMT הוא שהקלה רגשית משמעותית מורגשת כבר מהמפגש הראשון, מה שנותן למטופל תקווה להמשך התהליך הטיפולי.
מעבר לתובנות וכלים – הדרך לריפוי ושינוי אמיתיים
שיטות טיפול שונות מבוססות על הנחות מוצא שונות לגבי הדרך שבה כדאי להתמודד עם טריגרים והבעיות הרגשיות שהם יוצרים, בהסתכלות על מגוון שיטות הטיפול הקלאסיות, ההיסטוריה של התפתחות גישות הטיפול והמטפלים, מהעבר ועד ימנו, אפשר לזהות שלושה גלים:
הגל הראשון – מודעות והבנה
הגישה של שיטות טיפול שמתבססות על ההנחה שאם תהיה לנו מודעות לבעיה ונבין אותה – טוענת שע”י תובנות נוכל לפתור את הבעיה. ככה נוצרות תובנות: מטופלים מבינים את השורש של הבעיה, מה המקור שלה, מאיפה היא התחילה, איך היא משפיעה על התגובות בהווה, לאילו עוד אירועים בחייהם היא מתקשרת ועוד…
לפי הגישה הזו ההבנה הקוגניטיבית מהווה את הבסיס לריפוי – אבל המציאות מצביעה על כך שרק הבנה ותובנות לא מספיקות. במיוחד כאשר מתמודדים עם טריגרים בעצימות גבוהה.
היתרון של הגישה הזו: כשהמטופל מבין את השורש, המקור, ההשלכות וכל השאר – יש הקלה משמעותית בסטרסס של המטופל. אבל זה לא פתר את הבעיה המקורית – זה רק הקל על הסטרסס – הרגשת הדחק שהמטופלים מרגישים מתוך חוסר ידיעה וחוסר ודאות בהקשר לבעיה המקורית שלהם.
זה נפלא, אבל לא בהכרח, או בהכרח לא פותר את הבעיה – לכן הבעיה תחשב לבעיה כרונית (התקפי זעם, התקפי חרדה, חרדתיות, PTSD, הלם קרב, טראומות מורכבות ועוד… )
הגל השני – כלים וטכניקות לניהול רגשי
בשיטות הטיפול תחת הגישה הזו, מלמדים את המטופלים כלים וטכניקות להתמודד עם הטריגרים – כמו תרגילי נשימה, דמיון מודרך, מדיטציות, חשיבה חיובית ואפירמציות, ואפילו כלים לשינוי דפוסי התנהגות אוטומטיים ודפוסי תגובה רגשיים אוטומטיים. הכלים האלה נועדו לסייע לוויסות הרגשות הקשים ולניהול התגובות בצורה יעילה יותר. אבל, כדאי לזכור שהכלים האלה דורשים גם תרגול מתמיד – ומי שלא מתרגל, לא יחווה שינויים. שזה כשלעצמו הרבה פעמים נקודת קושי בתהליכים טיפוליים, שהמטפל נותן למטופל שיעורי בית, והמטופל לא עושה אותם – עם הזמן זה יוצר תסכול אצל המטופל והמטפל כאחד.
והבעיה השניה עם הגישה הזו, שעולה מהשטח, שבמצבי לחץ או הצפה רגשית הכלים, הרבה פעמים, פחות זמינים ונגישים, מה שמוביל לעיתים לשימוש בהם רק בדיעבד. ואז הם לא ממש שימושיים.
היתרון של הגישה הזו: קודם כל זה מטפל בחווית חוסר האונים אל מול הבעיה, כי המטופלים חווים שבמידה שיהיה להם התקף זעם, אז יהיו להם כלים להתמודדות (זה לא אומר שהכלים יהיו זמינים להם ברגע האמת, אבל בחוויה מראש, זה כן מקל על חרדות ופחדים מחוסר האונים אל מול הציפיות להתקפי זעם/חרדה/מוצפות וכד..)
דבר שני, במידה והמטופלים כן יתאמנו ויתרגלו מספיק, הם יפנימו מנגנוני התמודדות משמעותיים ואפקטיביים יותר.
לעומת שתי הגישות הללו, מגיע הגל השלישי:
הגל השלישי – שינוי רגשי עמוק ואוטומטי
שיטות טיפול (כמו ה-IEMT לדוגמה) שמתמקדות בעבודת ריפוי ושינוי שהמטפל עושה, דרך פרוטוקולי עבודה סדורים, שהמטרה בהם היא לא רק להבין או לשלוט ולנהל – אלא להשפיע ישירות על התגובה המחשבתית, רגשית ו/או פזיולוגית לטריגרים כך שיווצר שם שינוי עמוק, ואותם גירויים חיצוניים כבר לא יפעילו את התגובות החריפות והלא מותאמות. וכך הטריגרים מאבדים את הכוח שלהם על המטופלים ומפסיקים להשפיע.
היתרון של הגישה הזו: זה מאפשר למוח לסיים לעבד את החוויה המקורית באופן חדש, כך שנוצר שינוי עמוק והתגובות האוטומטיות בסיטואציות שבעבר היו מטרגרות, יהיו תגובות בוגרות, מתאימות ופרופורציונליות להתרחשות. ואז אפשר לבוא וטעון שכך נוצרים ריפוי ושינוי אמיתיים שמביאים לחירות רגשית.
במידה מסויימת אפשר לדמיין את שלושת גלי הטיפול כמו שלושה מוסכניקים שונים:
אתם מגיעים עם בעיה ברכב למוסכניק הראשון – ואתם יוצאים עם הבנה ותובנות על הבעיה, מה גורם אותה, מאיפה היא נוצרה, על מה יושבת, ואיך היא משפיעה. יצאתם עם תובנות – והבעיה עדיין קיימת.
לעומתו המוסכנים השני, יתן לכם את כל הכלים שתוכלו לתקן את הבעיה בעצמכם. יצאתם עם כלים – והבעיה עדיין קיימת.
המוסכניק השלישי לעומת זאת, לוקח את האחריות לתיקון הבעיה בעצמו, כי בשביל זה משלמים לו, הוא המומחה והתפקיד שלו זה להשתמש בכל ארגז הכלים המקצועי שלו – ולתקן את הבעיה ברכב, כך שכשתצאו ממנו, תצאו בלי הבעיה. אפשר לצאת ממנו גם עם תובנות וכלים, אבל המהות העיקרית, זה תיקון התקלה ברכב.
לכן, לגישתי, כדי להתמודד עם טריגרים ולהשיג ריפוי אמיתי, בבחירת מטפל/ת ושיטת טיפול כדאי לזכור:
בעוד שהבנה ותובנות מביאות להקלה רגשית בסטרסס שנוצר בעקבות הבעיה (וכל מה שזה מביא איתו),
כלים מטפלים בתחושת חוסר האונים אל מול הבעיה (וההתייחסות אל הבעיה),
עבודת עומק מבוססת הגל השלישי – המטפל אחראי על הריפוי והשינוי – תוודא שגם יהיה שינוי מעמיק ברמת הזכרון הרגשי, שחרור הטריגרים (כמעט לחלוטין) ויצירת תגובות רגשיות, התנהגויות
לסיכום:
כאשר אתם בוחרים מטפל או שיטת טיפול, חשוב להחליט מהי מטרת הטיפול עבורכם:
- אם אתם מחפשים הקלה דרך הבנה ותובנות, שיטות מהגל הראשון עשויות לעזור לכם לקבל מודעות רחבה יותר לגבי מקור הקושי.
- אם אתם מחפשים כלים להתמודד עם מצבים רגשיים מאתגרים, שיטות מהגל השני ילמדו אתכם דרכים לוויסות וניהול רגשי.
- אם אתם רוצים שינוי מהותי ועמוק, שבו הטריגרים מאבדים את כוחם ואתם מגיבים באופן טבעי ובריא יותר, שיטות מהגל השלישי, כמו IEMT, עשויות להיות הפתרון האפקטיבי ביותר עבורכם.
בסופו של דבר, הבחירה היא שלכם – האם אתם רוצים להבין, ללמוד איך לנהל, או לחוות שינוי עמוק ואמיתי – כדי שלא תצטרכו להתעסק עם הטריגרים הללו יותר בחייכם.
כי כמו שהייתם רוצים שהמוסכניק יתקן את הרכב שלכם ולא רק יסביר לכם מה הבעיה, כך גם בטיפול – השאלה היא עד כמה אתם מוכנים לאפשר לעצמכם שינוי אמיתי, שיביא לחופש רגשי ולחיים שלווים יותר?
ומה איתכם?
מה אתם מעדיפים?
ורגע לפני שתענו – גם וגם וגם, צאו מנקודת הנחה שכל גישה טיפולית מתבססת רובה ככולה בהנחת הבסיס שלה ולשם היא מכוונת על פי רוב?
קדימה הצלוח’ס
מיקי ברקל
