IEMT
לריפוי ושחרור בעיות רגשיות מורכבות
שיטות טיפול מתקדמות
להקלה ושחרור משמעותיים מחרדות, טראומות, PTSD
טיפול במערכות יחסים
טכניקות לעבודה עם מערכות יחסים פנימיות וחיצוניות
שחרור דפוסים מחבלים
ליצירת פריצת דרך בתהליכי טיפול תקועים
הכשרות מתקדמות
לעבודה ברמות שונות בקליניקה

איך תטפלו בשנאה עצמית עם IEMT

כמה פעמים שמעתם את המשפטים: “אני שונא את עצמי” או “אני כועסת על עצמי”? אלו הם ביטויים שכיחים שמצביעים על רגשות עזים של שנאה עצמית. במאמר זה נחקור את שלושת המרכיבים החשובים לעבודה טיפולית ב-IEMT: המרכיב הרגשי, המרכיב הזהותי ומערכת היחסים הפנימית. נלמד כיצד לזהות את המקורות של רגשות אלו, לשחרר כאב וליצור שינוי מעמיק בתהליכים קצרים. הצטרפו אלינו למסע של גילוי עצמי וריפוי!
אני שונאת את עצמי

איך לטפל בשנאה עצמית עם IEMT

כמה פעמים שמעתם במהלך סשן טיפולי משפטים כגון: 
– “אני שונא את עצמי”
– “אני כועסת על עצמי”
– “אני מאוכזב מעצמי” 
אלו הם משפטים שמטופלים מרבים להשתמש בהם.
ולא רק מטופלים, גם אנחנו משתמשים בהם לא פעם ולא פעמיים.

אם נבחן לרגע את המשפטים הללו נוכל לזהות שלושה מרכיבים חשובים לעבודה שלנו בקליניקה: 
1. המרכיב הרגשי
2. המרכיב הזהותי
3. מרכיב מע’ היחסים הפנימית

כל מרכיב מאפשר לנו לעשות סוג אחר של עבודה טיפולית:

1. המרכיב הרגשי:  

במשפטים האלה, המטופל מעיד על רגשות עזים שחיים בו, זוהי נקודת הכניסה הראשונה לעבודת הטיפול, 
שכן אחת השאלות שמובילה את השיטה היא: “איך ומתי האדם למד להרגיש כך?” 

כאן יש לנו את רגש השנאה.
ב-IEMT אנו קוראים לאירוע הראשוני שבו האדם למד להרגיש כך: הטבעה רגשית
ההטבעה הרגשית הזו, של השנאה, יכולה לנבוע ממספר אפשרויות שונות:

א. הפנמה – היא יכולה להתפתח מתוך הפנמה של המטופל שנאה של אדם משמעותי (הורה) אליו,
ב. התקנה – היא יכולה להתפתח מתוך אמירה של אדם הנתפס כבעל סמכות, ודבריו ישמעו כאמת באזני הילד.
ג. הזדהות – היא יכולה לנבוע מאירוע שבו הילד מזדהה עם הרגשת שנאה של מישהו אחר.
ד. טראומה – היא יכולה לנבוע מאירוע טראומטי, או אירוע רגשי משמעותי – שיצר צימוד בין הרגש הקשה לזכרון האירוע.  

רגש השנאה יכול לנבוע מכל אחד מאירועי העבר הללו, וגם לצבור הידהודים נוספים (אירועים נוספים שמתזכרים ומחזקים את הרגשת השנאה העצמית). 

ולכן ב-IEMT – בשלב הראשון נגלה מה המקור של הרגש?

ולדעת לאבחן האם זו הטבעה רגשית המהדהדת שוב – או רגש הנובע מהרגלי חשיבה.

תוכלו לעשות את זה בקלות דרך השאלה: עד כמה הרגש הזה מוכר לך?

אם זהו רגש מאוד מוכר – סיכוי גבוה שזוהי הטבעה רגשית ועליכם לטפל באירוע המקור.
אם זהו רגש יחסית חדש – סיכוי גבוה שזהו רגש הנובע מהרגל חשיבתי בעייתי,
פרשנויות ו/או אמונות מגבילות – עליכם לברר אותן ולטפל בהן.

ב IEMT – ע”י הפרוטוקול הבסיסי מזהים במהירות באם זו הטבעה רגשית או לא
ואז ע”י טכניקת הנעת העיניים לצדדים על שישה צירים מדויקים
יוצרים שחרור של ההטבעה הרגשית.

הדבר מאפשר ללקוח לשחרר כאב, כעס, אשמה, ורגשות קשים אחרים מעברו –
בתהליך של דקות ספורות.

ואז ניתן לעשות עבודה קוגניטיבית יותר, למידה וצמיחה.

2. המרכיב הזהותי:  

כשאנו מתבוננים על המשפט: אני כועס על עצמי. 
מעבר להרגשת הכעס, יש לנו גם את “אני” שכועס,
ואת עצמי”  שכועסים עליו.

ב- IEMT מדברים על הטבעת זהות – חלק בתוכנו שנשאר קפוא מגיל צעיר יותר (בד”כ),
ועונה על השאלה: “איך ומתי האדם למד להיות כזה?”
אנו מקשיבים לכינויי הגוף שהמטופל משתמש, ומייחסים אליהם כעל רמזי-זהות, 
רמזים שמעידים על האפשרות שיש הטבעת זהות שמחכה להתגלות.

בעוד כשאנו שומעים את המשפט: “אני כועס על עצמי”,
ברמת תת-המודע, יש מצב שיש למטופל שתי הטבעות זהות “אני” ו-“עצמי”
שמסתתרות מתחת למשפט.

ע”י תשאולי ‘פרוטוקולי הטבעת-זהות‘ ניתן לגלות את אותן הטבעות זהות,
ולעשות עימן עבודה.

לדוגמה: באחד התהליכים שעבדתי עם בחורה צעירה בת 34,
שעברה אירוע טראומתי מאוד בגיל צעיר
וטענה (בין השאר): “אני כועסת על עצמי

אחרי העבודה הראשונית עם ‘פרוטוקול הרגש’ – והורדת עוצמת הכעס,
התפננו לעבוד עם הטבעות הזהות: “אני” ו “עצמי”.

  1. אחרי הסבר קצר על נושא הטבעות הזהות ואופן המענה על השאלות
    שאלתי אותה:
  • “ובת כמה “אני” שכועסת?
  • “בת 9” , היא ענתה.
  • “ואיפה נמצאת “אני” בת ה 9″?
  • “בחדר, לבד”
  • “ומה קורה סביב “אני” בת ה-9″?
  • “הדוד שלי רוצה נשיקה”

זה לבד כבר מעלה כמה מקומות שיש לתת את הדעת עליהם בתהליך העבודה 1על1.

כששאלתי אותה לגבי “עצמי” את שאלות הפרוטוקול, להלן התשובות שלה:

  • “ובת כמה “עצמי” שכועסים עליה”?
  • “בת 5”
  • “ואיפה נמצאת “עצמי” בת ה-5″?
  • “היא בגן”
  • “ומה קורה סביב “עצמי”
  • “היא שותקת, יש הרבה ילדים שעושים רעש והיא שותקת”
אז הנה מקום נוסף שיש לתת עליו את הדעת בתהליך הטיפולי. 

 

3. המרכיב ההתייחסותי – מע’ היחסים הפנימית:  

כשאנו עובדים עם אנשים על הטבעות הזהות שלהם, 
עלינו גם להתייחס לאופן שבו הטבעות הזהות השונות מתייחסות לעולם,
ואחת לשניה –  במקרה של המטופלת בת ה 34 – 
יש מערכת יחסים פנימית בין “אני” בת ה-9 שכועסת,
לבין “עצמי” בת ה-5 שכועסים עליה. 

מערכת היחסים הפנימית הישנה הזו, 
שברמת ההכרה, בדרך כלל, מבלבלת את המטופלים לחשוב שהם כועסים על עצמם, 
ואז למצוא סיבות לכעס הזה, 
כאשר בפועל – זוהי מערכת יחסים פנימית ישנה, 
שהמטופלת ברמת ההכרה משליכה על המציאות שלה כיום. 
אז בתהליך ה IEMT – אנו נעבוד עם פרוטוקול זהות מרחבי, 
שמאפשר לתת את הדעת לא רק לשתי הטבעות הזהות:
“אני” בת ה-7  ו-“עצמי” בת ה-5 
אלא גם למערכת היחסים הפנימית שמתקיימת בין שתיהן. 

שנאה עצמית:

אז כשמגיע מטופל עם התלונה: “אני שונא את עצמי” אל מטפלי IEMT
אנו נתייחס לכל שלושת המרכיבים הללו (הטבעה רגשית, הטבעת זהות, מע’ יחסים פנימית)
ובעזרת הפרוטוקולים השונים: 
נוריד את עוצמת הרגשות הקשים – מה שמייצר פניות רגשית, 
נייצר התבגרות של הטבעות הזהות השונות, 
ונשנה את המערך של מערכת היחסים הפנימית. 

התהליך הזה מאפשר למטופלים לעבור שינוי מעמיק בתהליכים קצרי מועד.  

בהכשרת מטפלי  IEMT נלמד לזהות את רמזי הרגש, הזהות וההתייחסות השונים,
וכיצד לעבוד עימם בצורה ממוקדת וישירה, ליצירת שינוי וריפוי.

לפרטים נוספים על הכשרת ה IEMT הקרובה לחצו כאן

קדימה הצלוח’ס
מיקי ברקל

קורסים, סדנאות והכשרות

בהכשרות שלנו קורה הדבר האמיתי! מטפלי ה-IEMT מתמחים בעבודה עם בעיות מורכבות שלא נפתרות!

טיפול ב IEMT

אנו מעניקים טיפול איכותי ומותאם תרבותית הכולל מקצועיות ואחריות בלתי מתפשרות

יש לכם שאלה?
צרו קשר

דילוג לתוכן