מחקר ראשון מסוגו משווה בין IEMT ל-EMDR:
יעילות דומה, העדפה גבוהה יותר ל-IEMT
טיפולים מבוססי תנועות עיניים הפכו בשנים האחרונות לכלים מרכזיים להפחתת מצוקה רגשית ולעיבוד חוויות עבר. בעוד ש-EMDR היא השיטה המוכרת והמבוססת יותר מבחינה מחקרית, מטפלים רבים שמחפשים לדייק ולהרחיב את ארגז הכלים הקליני שלהם מגלים בשנים האחרונות גם את העוצמה של IEMT – Integral Eye Movement Technique.
מחקר אקדמי חדש וראשון מסוגו, שפורסם בכתב העת Journal of Evidence-Based Psychotherapies, השווה בין טיפול בתנועות עיניים בסגנון IEMT לבין טיפול בתנועות עיניים בסגנון EMDR, ובחן כיצד כל אחת מהן משפיעה על המצוקה הרגשית הקשורה לזיכרונות שליליים.
חשוב לדייק כבר בהתחלה: המחקר לא קובע ש-IEMT “עדיף” על EMDR מבחינת יעילות קלינית כוללת. הוא כן מצא ששתי ההתערבויות הפחיתו מצוקה רגשית באופן משמעותי ביחס לקבוצת ביקורת, ושבמחקר הזה רוב המשתתפים העדיפו את חוויית ה-IEMT.
וזה ממצא מרתק בפני עצמו.
מה בדק המחקר?
במחקר השתתפו 33 משתתפים מהאוכלוסייה הכללית. המשתתפים התבקשו לבחור מראש שלושה זיכרונות שליליים או מכאיבים, ולאחר מכן עברו שלושה תהליכים שונים, בסדר אקראי:
- התערבות תנועות עיניים בסגנון IEMT
- התערבות תנועות עיניים בסגנון EMDR
- תהליך ביקורת – ישיבה שקטה ללא התערבות אקטיבית
המשתתפים היו סמויים לתהליכי ההתערבות, כלומר הם לא ידעו בזמן אמת איזו שיטה מיושמת עליהם. בכל תהליך נמדדה רמת המצוקה הסובייקטיבית של המשתתף באמצעות מדד SUD – Subjective Units of Distress – לפני ההתערבות, לאחריה, ובמעקב לאחר שבוע.
חשוב לציין: זהו מחקר ניסויי ראשוני, ולא מחקר קליני מלא על מטופלים עם אבחנת PTSD. למעשה, משתתפים שהיו בטיפול פעיל עבור אבחנה לפי DSM-5 הוחרגו מהמחקר. לכן יש לקרוא את הממצאים לא כהוכחה סופית לגבי יעילות טיפולית מלאה באוכלוסייה קלינית אלא כהתחלה מחקרית חשובה ומבטיחה.
הממצאים: שתי ההתערבויות הפחיתו מצוקה רגשית באותה מידה
מבחינת התוצאות המרכזיות, המחקר מצא כי גם תהליך ה-IEMT וגם תהליך ה-EMDR הפחיתו באופן משמעותי את המצוקה הרגשית הקשורה לזיכרונות השליליים, יותר מאשר תהליך הביקורת.
במילים פשוטות: כאשר המשתתפים נזכרו בזיכרון שלילי ועברו תנועות עיניים לפי IEMT או לפי EMDR, רמת המצוקה הרגשית שלהם ירדה באופן מובהק.
הירידה נשמרה גם במעקב לאחר שבוע.
עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק בין IEMT לבין EMDR במדדי הפחתת המצוקה.
כלומר, מבחינת מדד ה-SUD, שתי ההתערבויות עבדו באופן דומה.
וזו נקודה חשובה מאוד: המחקר לא הראה ש-IEMT יעיל יותר מ-EMDR במדד הירידה במצוקה. הוא כן הראה ש-IEMT הפחית מצוקה בצורה דומה ל-EMDR, ובאופן משמעותי יותר מתהליך הביקורת.
אז למה 60.6% מהמשתתפים העדיפו IEMT?
כאן מגיע אחד הממצאים המעניינים ביותר עבור מטפלים.
כאשר המשתתפים נשאלו, מבלי לדעת את שם השיטה שקיבלו, איזו התערבות הם העדיפו, התוצאות היו ברורות:
60.6% העדיפו את תהליך ה-IEMT
27.3% העדיפו את תהליך ה-EMDR
12.1% לא הביעו העדפה
כלומר, למרות ששתי ההתערבויות הראו ירידה דומה במצוקה הרגשית, רוב המשתתפים במחקר העדיפו את החוויה של IEMT.
למה המשתתפים העדיפו IEMT?
המשתתפים שדיווחו על העדפה ל-IEMT ציינו כמה סיבות מרכזיות:
1. חוויה רכה, רגועה ומכילה יותר
משתתפים תיארו את תהליך ה-IEMT כרגוע יותר, רך יותר, וכזה שנחווה כבעל פרספקטיבה רגשית יותר.
עבור מטפלים, זו נקודה משמעותית: לא רק “האם ההתערבות עובדת”, אלא גם איך היא נחווית על ידי האדם שיושב מולנו.
כאשר עבודה רגשית עמוקה נחווית כרכה יותר ופחות פולשנית, ייתכן שהמטופל יכול להישאר יותר נוכח, יותר מחובר, ופחות מוצף.
2. אין חובה לחשוף את תוכן הזיכרון
אחד היתרונות הבולטים של ה- IEMT, שגם המחקר מציין, הוא שהמטופל אינו נדרש לחשוף בפני המטפל את תוכן הזיכרון עצמו.
המשתתף מתבקש להיזכר בזיכרון, להחזיק אותו בתודעה, ולעבוד איתו דרך תנועות העיניים והתהליך המובנה, אך הוא אינו חייב לספר את הסיפור לפרטי פרטים.
בקליניקה, זהו יתרון משמעותי במיוחד בעבודה עם חוויות טעונות, מביישות, טראומטיות או פרטיות מאוד.
עבור מטופלים מסוימים, עצם הידיעה שהם לא חייבים “לפתוח הכול” במילים יכולה להפחית התנגדות, בושה, פחד, והצפה.
3. תחושת עומק, משמעות ותובנה ללא שיתוף בתוכן
משתתפים במחקר תיארו את ה- IEMT כתהליך שהביא להם יותר תובנה, משמעות, עומק וסינתזה.
זהו נתון מעניין במיוחד, משום שהוא מאתגר הנחה נפוצה בעולם הטיפול: שכדי להגיע לתובנות משמעותיות, חייבים בהכרח לדבר הרבה על התוכן.
המחקר אינו מוכיח שטיפול ללא דיבור עדיף, אבל הוא כן מצביע על אפשרות חשובה: תהליך יכול להיות עמוק, משמעותי ומחולל שינוי גם כאשר המטופל אינו נדרש לפרט את כל תוכן הזיכרון בקול.
4. פחות אי-נוחות פיזית אצל חלק מהמשתתפים
חלק מהמשתתפים שנטו להעדיף את ה- IEMT ציינו כי במהלך תהליך ה-EMDR הם חוו יותר מתח בראש, כאבי ראש או עייפות בעיניים.
זה לא אומר ש-EMDR גורם בהכרח לתופעות כאלה, ולא נכון להסיק מכך מסקנה גורפת. אך במחקר הזה, עבור חלק מהמשתתפים, החוויה הפיזית של IEMT נחוותה כנוחה יותר.
מבחינה קלינית, זו תזכורת חשובה: גם כאשר שתי התערבויות מובילות לתוצאה דומה במדד מצוקה, חוויית המטופל בזמן הדרך עשויה להיות שונה מאוד.
מה ההבדל בין תנועות העיניים ב-IEMT וב-EMDR?
המחקר מתאר גם הבדל טכני בין שתי ההתערבויות.
ב-EMDR נעשה בדרך כלל שימוש בתנועות עיניים אופקיות וצרות יחסית.
ב-IEMT, לעומת זאת, תנועות העיניים רחבות יותר, וכוללות לא רק תנועה אופקית אלא גם צירים אלכסוניים ותנועות בצורת שמינית שוכבת.
עם זאת, חשוב לדייק: המחקר לא הוכיח שהצורה הספציפית של תנועות העיניים ב-IEMT היא בהכרח הגורם המרכזי לשינוי. החוקרים מציעים שהמנגנון האפשרי קשור לעומס על זיכרון העבודה: כאשר האדם נזכר בזיכרון רגשי ובמקביל עוקב בעיניו אחר תנועה, נוצרת תחרות על משאבי הקשב וזיכרון העבודה. תחרות זו עשויה להפחית את החיות, העוצמה והמטען הרגשי של הזיכרון.
כלומר, ייתכן שעצם השילוב בין שליפת זיכרון לבין משימה חזותית-קשבית הוא חלק משמעותי מהמנגנון.
ועדיין, מבחינת חוויית המשתתפים, תהליך ה-IEMT נחווה על ידי רבים כרך יותר, עמוק יותר, ופחות דורש חשיפה מילולית.
מה המחקר כן אומר - ומה הוא עדיין לא אומר?
כדי להשתמש במחקר הזה בצורה אמינה, חשוב להבחין בין מסקנות חזקות לבין מסקנות שדורשות זהירות.
המחקר כן מראה ש:
- תנועות עיניים בסגנון IEMT הפחיתו מצוקה רגשית הקשורה לזיכרונות שליליים.
- תנועות עיניים בסגנון EMDR הפחיתו מצוקה רגשית הקשורה לזיכרונות שליליים.
- שתי ההתערבויות היו יעילות יותר מתהליך הביקורת.
- לא נמצא הבדל מובהק בין IEMT לבין EMDR במדדי הפחתת המצוקה.
- רוב המשתתפים העדיפו את חוויית ה-IEMT.
- חלק מהמשתתפים תיארו את IEMT כרך, רגוע, רגשי, עמוק ומשמעותי יותר.
המחקר עדיין לא מוכיח ש:
- IEMT יעיל יותר מ-EMDR מבחינה קלינית.
- IEMT עדיף לטיפול ב-PTSD.
- פרוטוקול IEMT מלא יעיל יותר מפרוטוקול EMDR מלא.
- ניתן להכליל את הממצאים באופן מלא לאוכלוסיות קליניות.
- ידוע בוודאות מהו המנגנון המוחי המדויק שיוצר את השינוי.
וזה בסדר.
מדע טוב מתקדם בצעדים. המחקר הזה פותח התחלה חשובה בהכרה של שיטת ה-IEMT כשיטת טיפול לגיטימית, אפקטיבית ומשמעותית.
למה זה חשוב למטפלים?
עבור מטפלים ששוקלים להוסיף את ה- IEMT לארגז הכלים הקליני שלהם, זהו ממצא שכדאי לעצור עליו: במחקר הזה ה- IEMT (שיטה צעירה יחסית) הפחיתה מצוקה רגשית ברמה דומה ל-EMDR, אחותה הגדולה והנחקרת יותר.
אבל עבורנו כמטפלים, השאלה החשובה אינה רק “מה עובד”, אלא גם “איך זה נחווה” על ידי המטופל?
בקליניקה, לא כל מטופל צריך את אותה דרך. יש מטופלים שירוויחו מעיבוד מילולי, קוגניטיבי ומובנה יותר. ויש מטופלים שזקוקים לעבודה שקטה יותר, פחות חושפנית, פחות מציפה, ויותר מבוססת חוויה פנימית.
לפתור בלי לחפור
כאן ה-IEMT מציעה אפשרות קלינית חשובה: לעבוד עם זיכרונות ועם מטען רגשי מבלי לדרוש מהמטופל לספר את כל הסיפור. לא לעקוף את החוויה, אלא לפגוש אותה בדרך אחרת.
עבור מטופלים שחווים בושה, אשמה, פחד מחשיפה, טראומה מורכבת או קושי לדבר על מה שקרה, האפשרות הזו יכולה להיות משמעותית מאוד.
סיכום
המחקר החדש אינו מוכיח ש-IEMT “טוב יותר” מ-EMDR.
הוא כן מראה משהו חשוב מאוד:
תנועות עיניים בסגנון IEMT הפחיתו מצוקה רגשית באופן דומה לתנועות עיניים בסגנון EMDR, ושתיהן היו יעילות יותר מתנאי ביקורת.
אבל כאשר המשתתפים נשאלו איזו חוויה הם מעדיפים, רובם בחרו ב-IEMT.
וזה ממצא שקלינאים צריכים לקחת ברצינות.
כי בטיפול, התוצאה חשובה מאוד. אבל הדרך אל התוצאה חשובה לא פחות.
כאשר שתי התערבויות מובילות להפחתה דומה במצוקה הרגשית, השאלה הקלינית הבאה כבר אינה רק “מה עובד?”, אלא “איזו דרך מאפשרת למטופל לעבוד עם החומר הרגשי באופן שמתאים יותר למערכת שלו?“
עבור מטפלים, זו אינה שאלה תיאורטית בלבד. והיא מופיעה שוב ושוב בקליניקה בצורות רבות:
- איך לעזור למטופל לעבוד עם זיכרון טעון, גם כשהוא מתקשה לדבר על מה שקרה?
- איך לגשת לחוויות שיש סביבן בושה או אשמה?
- איך להפחית מצוקה רגשית בלי להעמיס על המטופל שחזור מילולי שעלול להציף אותו?
- ואיך לאפשר מגע עם מטען רגשי עמוק, בדרך זהירה, מדויקת ולא פולשנית מדי?
במובן הזה, ה- IEMT אינה מוצגת כאן כתחליף גורף ל-EMDR, וגם לא כפתרון שמתאים לכל מטופל או לכל מקרה. אבל היא מציעה אפשרות נוספת.
וככל שמטפל צובר ניסיון, כך הוא יודע שלפעמים האפשרות הנוספת היא בדיוק מה שהיה חסר בארגז הכלים שלו.
אם ניתן להפחית מצוקה רגשית באופן משמעותי, תוך חוויה שנחווית על ידי רבים כרכה יותר, שקטה יותר, פחות מילולית, ולעיתים גם פחות מציפה, זו אפשרות טיפולית שראויה למחקר נוסף, להעמקה קלינית, ולהיכרות מקצועית רחבה יותר.
המחקר הזה הוא צעד ראשון ומשמעותי בביסוס המחקרי של שיטת ה- IEMT. הוא מחזק את מה שמטפלי IEMT רבים רואים בקליניקה, אך עושה זאת בזהירות מחקרית ראויה: הממצאים מבטיחים, ראשוניים, ודורשים המשך בדיקה במדגמים גדולים יותר, בפרוטוקולים מלאים, ובאוכלוסיות קליניות.
ועדיין, גם בזהירות הנדרשת, הכיוון ברור:
IEMT אינה רק עוד וריאציה של תנועות עיניים.
היא עשויה להציע למטופלים דרך שונה, עמוקה ורכה יותר לפגוש זיכרונות טעונים, בלי להכריח אותם לדבר על הכול, ובלי לוותר על עומק השינוי – לכן הסיסמה: “לפתור בלי לחפור” מתאימה כל כך.
ולכן, עבור מטפלים שמבקשים להרחיב את יכולת העבודה שלהם עם זיכרונות טעונים, עם מצוקה רגשית ועם תהליכים שבהם מילים אינן תמיד הדרך הבטוחה או המדויקת ביותר, IEMT היא שיטה שכדאי להכיר מקרוב. לא מתוך הבטחה מוגזמת, אלא מתוך סקרנות מקצועית אחראית.
כי לפעמים, הדבר הבא שמטפל צריך ללמוד אינו עוד דרך לדבר על הכאב.
אלא דרך מדויקת יותר לעזור למטופל להשתחרר ממנו.
קדימה הצלוח’ס
מיקי ברקל
