להיות “מדליק אור” בקליניקה

כולנו מכירים את הנחיית הבטיחות במטוסים: “במקרה של ירידת לחץ חמצן, שימו את המסכה קודם כל על עצמכם, ורק אז עזרו לילד או לאדם שלידכם”. בטיפול, זה עובד בדיוק אותו הדבר.

אם אנחנו מגיעים לקליניקה כבויים, ציניים, שיפוטיים או ממוקדים ב-“מה שרע”, הורדנו בצורה משמעותית את הסיכוי שלנו להוביל את המטופל לשינוי.  הדבר הזה בטח לא מחדש לך כלום, רוב המטפלים המקצועיים מסוגלים למדר, כשחובשים את הכובע המקצועי, כאילו שבעיות הבית, הכלכלה, המדינה – לא נמצאות איתנו בקליניקה. 
אבל זה רק בכאילו!  
בעוד שאלו מנגנוני התמודדות ממש ממש טובים, עדיין, ברקע, הרעש הזה נמצא.
וכשהרעש הזה נמצא ברקע – הרבה יותר קשה לנו, וזה מצריך הרבה יותר אנרגיה, לכוון ולפעול מתדר של אופטימיות, גמישות וראיית הטוב. 

מצד שני, כשאנו משחררים את המטען הרגשי השלילי שאנו סוחבים, הרבה יותר קל לנו להתחבר בחזרה לתדר של האופטימיות, הגמישות וראיית הטוב – ו-“להדביק” את המטופלים שלנו בתדר הזה. 

כשהאור דולק אצלנו, מתרחשים כמה דברים חשובים:

1. החוסן שלנו עולה: אנחנו לא נשאבים לתוך הדרמה של המטופלים, אלא יכול להכיל אותה, להחזיק אותה ולשמור על המובחנות שלנו מהמטופל שלנו, הכאב, הדרמה והסיפורים הקשים שלו. 

2. הגמישות המחשבתית גדלה: במקום לחוות תקיעויות ולופים עם המטופל, אנחנו מחוברים לתושיה שלנו ונמצא דרכים יצירתיות לעקוף את ההתנגדויות.

3. דיגום והפנמה: המטופל לומד מאיתנו, לא ממה שאנחנו אומרים, אלא מאיך שאנחנו מביאים את עצמנו (ה-Being) בחדר. וכך הוא יכול לחוות ולהפנים התנהגויות מווסתות ומעצימות. 

אז איך עושים את זה? איך נוכל להדליק את האור אצלנו?

כאן בדיוק נכנסת הגישה הייחודית של IEMT (Integral Eye Movement Therapy). בגישות מסורתיות, כדי “לנקות” את הרעש הפנימי שלנו כמטפלים, היינו צריכים ללכת לטיפול בעצמנו, לדבר על הילדות, לנתח למה המטופל הזה ספציפית “לוחץ לנו על הכפתורים”, ולעבור תהליך ארוך.

אבל ב-IEMT, אנחנו מבינים שה-“חושך”, אותן רגשות כובד, מותשות, ספק עצמי ו/או שחיקה הם לא  בהכרח “סיפור” שצריך לפתור, אלא קידוד נוירולוגי שכדאי לשנות.

להיות “מדליק אור” בגישת IEMT זה להבין שני דברים חשובים על עצמנו ועל המטופלים שלנו: 

1. האור כבה בגלל ‘הטבעות רגשיות’, לא בגלל המציאות.
   כשאנחנו מרגישים שחיקה או כובד, זה לרוב בגלל שהמערכת שלנו אגרה “הטבעות רגשיות” שליליות. אולי זה רגע שבו הרגשנו חוסר אונים מול מטופל, או רגע שבו ביקרנו את עצמנו בחריפות (“אני לא מספיק טוב/ה”), הרגעים הללו נצברים בגוף ומעמיסים על המערכת שלנו.

   ב-IEMT אנחנו לא מנתחים את הרגעים האלו, לא חופרים ולא מבינים אותם.  אנחנו משתמשים בתהליכי תנועות עיניים כדי לגשת ישירות לזיכרון הטעון במוח, ולשחרר ממנו את המטען הרגשי ממנו.  ברגע שהמטען משתחרר – האור נדלק מעצמו. אנחנו לא צריכים “להתאמץ” להיות אופטימיים; זה הופך להיות המצב הטבעי שלנו כשהמערכת נקייה.

2. הזהות המופעלת ביותר – שולטת ומשפיעה.
   

   תחשבו על זה רגע במונחים של חנוכה:  בתוכנו יש “חנוכייה” שלמה של זהויות. יש שם את “המטפל המקצועי”, אבל יש שם גם את “הילד שנפגע”, את “המושיע שחייב לעזור”, ולפעמים גם את “הקורבן שמרגיש ששותים לו את האנרגיה”.

   העיקרון הוא פשוט: הנר שדולק כרגע – הוא זה שמאיר את החדר.
   או בשפה מקצועית: הזהות שמופעלת (Activated) ברגע נתון, היא זו שמנהלת את הסיטואציה.

   כשמטופל “לוחץ לנו על הכפתורים”, מה שקורה בפועל הוא שמתעוררות אצלנו זהויות לא שימושיות. למשל, זהות של “המטפל חסר האונים” או “המטפל המושיע”. כשזו הזהות ששולטת,  גם אם נגיד את המילים הכי נכונות, האנרגיה בחדר תהיה של מאמץ, שחיקה וחוסר מועילות (אפקטיביות).

   ב-IEMT אנחנו עובדים בדיוק על המנגנון הזה.
   אנחנו לא נלחמים בחושך. אנחנו לומדים לזהות בשניות איזו זהות “נדלקה” אצלנו ומשתלטת על הטיפול, ובעזרת הכלים של השיטה – אנחנו יודעים לבגר את הזהות הזו, ולעשות לה אינטגרציה – כך שהיא תפסיק להפעיל ולהגביל אותנו, וכך אנו נתחבר לזהות המטפל היציב והמיומן בצורה אוטומטית, מבלי שנצטרך להתעסק בזה.

   הזהות הפעילה – היא זו ששולטת ומשפיעה.  ואז פתאום, אותה סיטואציה בדיוק מול המטופל נחווית אחרת לגמרי. אנחנו יציבים, המילים שלנו חודרות, והאור שלנו נשאר חזק וצלול.

המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לקליניקה שלכם

כשיש לכם ביד כלי כמו IEMT, היכולת “להדליק את האור” הופכת מרעיון פילוסופי יפה לפעולה פרקטית של דקות ספורות.
זה לא דורש שעות של מדיטציה לפני כל מטופל, וזה לא דורש שנים של אנליזה עצמית.
זה דורש רק את היכולת להסתכל על ה-“חושך” (הכובד או הזהות המגבילה שעלתה), להבין איך הוא מקודד במוח, ולשנות את המבנה שלו במהירות.

וכשאתם עושים את זה, אתם לא צריכים להתאמץ כדי שהמטופלים יראו את האור.
הם יראו אותו בעיניים שלכם, ירגישו אותו בנוכחות היציבה שלכם, והאש תעבור אליהם כמעט מעצמה. המטופלים שלכם יקבלו מטפל חד, רגוע ופנוי באמת להוביל אותם לשינוי.

אז השנה, בואו נגרש את החושך ונגלה את האור – לא במאמץ, אלא במיומנות.